מונחת לפני בקשתו של המשיב, מר קלמן חלמיש (להלן: חלמיש) לדחות על הסף את תביעתה של התובעת, גמא ניהול וסליקה בע"מ (להלן: גמא) מחמת היעדר סמכות עניינית לדון בתובענה נשוא תיק זה, וזאת – בהתאם לתקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). לחלופין מבקש המשיב כי בית המשפט יורה להעביר את הדיון בתובענה אל בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב, בהיותה הערכאה המוסמכת עניינית לדון בה, וזאת – בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).
א.רקע עובדתי
1.ביום 4.2.2010 הגישה גמא לבית משפט זה את כתב התביעה שבתיק זה כנגד חלמיש. על פי הנטען בכתב התביעה, גמא הינה חברה פרטית העוסקת בניכיון וניהול שוברים של כרטיסי אשראי לבתי עסק, וכן עוסקת היא בניכיון חשבוניות, במימון ובפיננסים. עוד נטען בכתב התביעה כי חלמיש עבד אצל גמא כ- 8.5 שנים, החל מיום 1.10.00 ועד ליום 31.12.08 והועסק אצלה בתפקיד של משנה למנכ"ל. עוד נטען בכתב התביעה כי בתקופה שבין ה- 1.1.09 לבין ה- 30.4.09, המשיך חלמיש ביחסיו עם גמא תחת חוזה למתן שירותים.
2.בכתב התביעה שבכותרת טוענת גמא כי ביום 5.8.2009 היא הגישה כתב תביעה כנגד חלמיש בבית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב בתיק עב'(ת"א) 8248/09, על סכום של 13.5 מיליון ₪, זאת, לאחר שגילתה כי במשך כל שנות עבודתו בגמא התחזה חלמיש לרו"ח אף שלא היה כלל רו"ח ובדרך זו קיבל מגמא כ- 10 מיליון ₪ שאחרת לא היה מקבלם. בכתב התביעה שהוגש בבית הדין האיזורי לעבודה טוענת גמא כי חלמיש הפר התחייבותו כלפיה לתקופת "צינון" ואי תחרות, כי חלמיש גנב ממנה חומר ומסמכים סודיים ואף שלח חלק מהם לאנשים שונים, וכן פנה ללקוחותיה הגדולים, בהם טיפל במסגרת עבודתו בגמא, והשמיץ בפניהם את גמא (להלן: התביעה בבית הדין לעבודה). בכתב התביעה שבכותרת טוענת גמא כי עותק מהתביעה בבית הדין לעבודה לא פורסם ולא נשלח על ידה לאף גורם מלבד לבית הדין לעבודה ולחלמיש עצמו.
3.לטענת גמא, ביום 29.12.2009 הגיש חלמיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד בבית הדין לעבודה (להלן: כתב ההגנה ו-כתב התביעה שכנגד). עוד טוענת גמא כי כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד כוללים השמצות לפיהן גמא ומנהליה מבצעים עבירות פליליות חמורות כגון האזנות סתר אסורות, ציטוט לטלפונים וחדירה למחשבים, כמו גם מעשי מרמה. לטענת גמא, חלמיש עשה שימוש בהשמצות כאמור בכוונת מכוון, כדי לגרום להפצתן ולפרסומן בציבור באופן רחב ככל הניתן, בניסיון לגרום לגמא ולמנכ"ל שלה נזקים. למעשה, טוענת גמא, חלמיש כלל השמצות כאמור במסווה של כתבי בי-דין במטרה להיתלות לאחר מכן בהגנות שמצויות בדין בנוגע לפרסום לשון הרע במסגרת הליכי בית המשפט. לטענת גמא, הדין כלל לא מעניק לחלמיש הגנה מפני תביעת לשון הרע בגין הפרסומים המשמיצים שנעשו על ידי חלמיש.
4.בנוסף לכך טוענת גמא כי סמוך לאחר הגשתם של כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד בבית הדין לעבודה, הפיץ חלמיש ו/או מי מטעמו עותקים מכתבי הטענות הנ"ל לעיתונאים על מנת שהם יפרסמו אותם באמצעי התקשורת ויגרמו בכך נזקים לגמא. כמו כן נטען בכתב התביעה כי חלמיש פעל להפצה יזומה ופרסום יזום על ידו בדרכים שונות ובהיקף נרחב של עותקים מכתב התביעה שכנגד שהגיש בבית הדין לעבודה. לטענת גמא חלמיש ביצע את ההפצה והפרסום היזום והנרחב באמצעות משלוח הודעות דואר אלקטרוני, פקסימיליה ומכתבים מאת שולחים אנונימיים לכאורה. גמא מוסיפה וטוענת כי משלוח כתב התביעה שכנגד בוצע לגורמים רבים הנוגעים לפעילותה העסקית וכלל, בין היתר, לקוחות רבים מהמגדולים ביותר להם סיפקה גמא את שירותיה, מנהלים בכירים, לרבות בדרג מנכ"לים של חברות כרטיסי אשראי, חברות למידע עסקי ופיננסי, וגורמים עסקיים רבים.
5.בשל המעשים המתוארים לעיל טוענת גמא כי חלמיש חב כלפיה בנזיקין בשל ביצוע עוולות אזרחיות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע), בגין תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, בגין רשלנות ושקר במפגיע לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכן בגין הפרת חובתו של חלמיש לנהוג כלפיה בתום לב. בין יתר הסעדים להם עותרת גמא במסגרת התביעה שבכותרת, נתבעו על ידה מאת חלמיש 3,000,000 ₪ וסעדים נוספים מכוח חוק איסור לשון הרע כמפורט בסעיפים 24-28 לכתב התביעה.
6.ביום 5.5.2010, הגיש חלמיש את כתב ההגנה בתובענה הנוכחית שהוגשה כנגדו על ידי גמא בבית משפט זה. בין יתר הטענות שנטענו בכתב הגנתו נטען כי יש לדחות את התביעה שבכותרת על הסף כיוון שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה המושתתת על עילה מכוח חוק איסור לשון הרע. לחלופין, מבקש חלמיש כי בית משפט זה יורה על העברת התביעה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב שכן הוא בית המשפט המוסמך עניינית לדון בה.
ב.המסגרת הנורמטיבית
7.טענתו של חלמיש בבקשה שלפני מבוססת על חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט-2009 (להלן: חוק ההתייעלות הכלכלית ו/או החוק) [ס"ח 2203 התשס"ט 23.7.2009, עמוד 242], שתיקן את חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (תיקון מס' 38) (להלן בהתאמה: חוק בית הדין לעבודה ו-תיקון 38), במסגרתו הוספה הוראת סעיף 24(א)(1ד) לחוק. כאמור, תיקון 38 פורסם ברשומות ביום 23.07.09 ותחולתו החל מיום 15.07.09 בהתאם לסעיף 185 לחוק.
8.סעיף 24(א)(1)ד) לחוק בית הדין לעבודה קובע כדלקמן:
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)
23.שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה יקים בצו את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 12 ו-14 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957 סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי המשפט, יחולו על בית דין אזורי בשינויים המחוייבים.
"24.(א)לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1)...
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 1